המשלחת לבוצ'אץ' הייתה חוויה מיוחדת מאוד, בעיקר משום שאני מרגישה שהועשרתי כל כך.

בקיץ האחרון זכיתי להשתתף במשלחת לתיעוד בית הקברות היהודי בבוצ'אץ'. דרך העבודה הפיזית; השפשופים, הנקיונות והפיענוחים של כתובות המצבות הרגשתי שאני נקשרת לקהילה המקומית. היו מצבות גבוהות, נמוכות, שלמות, שבורות, זקופות, הפוכות, מצבות מפוארות בעלות כיתוב מפורט המתארות את הנפטר ואת סיפור חייו, והיו שציינו שם ותאריך פטירה בלבד. אבל כל מצבה סיפרה סיפור. היו גם מצבות שהיו קבורות מתחת לכרית דשא, שהרבה מהן היה אפשר לפספס בקלות.

חודש עבר מהחזרה לארץ מהמשלחת.

ואני מנסה לחשוב מה המסע נתן לי.

אחד הדברים שאולי קצת הכחשתי לפחות במחשבתי, זה השליחות. קצת ערערתי בשליחותי, אך תוך כדי המסע ולאחר סיום המסע התוודעתי לחשיבותו.