אברהם מנחם מנדל מוהר נולד בלמברג בשנת 1815. הוא קיבל חינוך יהודי מסורתי, למד בחדר וישיבה. הוא נחשף לרעיונות של ההשכלה וידע כללי בדרך דומה לרבים אחרים בזמנו וקרא את ספרי המשכילים בחשאי בזמן שכולם ישנים. הוא התחתן עם בתו של סוחר עשיר (שאהב וכיבד), וזה אפשר לו להקדיש חלק נכבד מזמנו לכתיבה. עד מותו בשנת 1868 הוא היה מעורב בהדפסה של יותר מעשרים ספרים בעברית וביידיש: את חלקם הוא כתב, חלקם תרגם ובכמה מקרים הביא לדפוס מהדורה חדשה של ספר ישן. הוא עבד יחד עם מספר משכילים וסופרים, במיוחד בכתיבת הקונטרס הפולמוסי הרואה ומבקר ספרי ומחברי זמננו (למברג, 1837), ביניהם יעקב בודק, נ. י. פישמן ויעקב מענש. מוקדם בקריירה שלו ניסה להדפיס כתב עת עברי (ירושלים, ביחד עם בודק, הודפסו שלשה כרכים, אחד בזולקווא, אחד בלמברג והשלישי בפראג) ומאוחר יותר פרסם שבועון ביידיש בשם צייטונג, שיצא בשנים 1848-49. העיתון היידי היחידי בעולם באותה עת, מוהר הציע לקוראיו חדשות שהוא ליקט ותרגם ממקורות מגוונים, ביניהם העיתונות האירופאית. הוא שב והדפיס עיתון ביידיש בלמברג בשנות ה-60 של המאה התשעה העשרה. בנוסף לכך פרסם גם בגרמנית. רשימה של הפרסומים שלו בעברית מופיעה אצל וויליאם צייטלין בספרו Bibliotheca hebraica post-Mendelssohnian (לייפציג, 1890). כמו כן, שמות הפרסומים של מוהר ביידיש נמצאים בלקסיקאן פון נייער יידישער ליטעראטור (חלק מהם לא מופיעים בסיכומים עדכניים לגבי מוהר), וכמו כן מתוארת שם גישתו החיובית כלפי יידיש והתערבותו בסכסוך שפרץ בין מנדל לפין וטוביה פדר לאחר שלפין פרסם את תרגומו למשלי ליידיש.
לפי גצל קרסל (לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים), בתחילת הקריירה שלו מוהר היה משכיל רדיקלי. אמנם מאוחר יותר התרכז בהפצת ידע כללי בעברית. בין החיבורים שלו יש הרבה ספרים של היסטוריה כללית – כולל ביוגרפיה של נפוליאון – ויהודית – סיפוריה של משפחת רוטשילד, לדוגמא – וגיאוגרפיה – של ארץ ישראל, אירופה והודו. אחד הספרים הכי מפורסמים שלו הוא שבילי עולם שהוא המשך לספר הגיאוגרפי שכתב ש. בלוך תחת אותו השם. מוהר המשיך את מפעלו של בלוך (שכתב רק על אפריקה ואסיה) וחיבר שלשה כרכים על יבשת אירופה. שלש מהדורות יצאו לפני מותו של מוהר. מעניין מיוחד הוא החלק שמוקדש לגליציה, שכולל תיאורים של עיר המוצא של מוהר, למברג, וגם חיבור אוטוביוגרפי. מכאן אנחנו לומדים לא רק על חייו של מוהר, התהפוכות שהוא עבר וקשיים (כלכליים, משפחתיים) שהוא חווה, אלא גם על החברה בה הוא חי, מאפייניה וכמה ממוביליה.
מוהר ניסה להפיץ ידע כללי בחברה היהודית על רקע תהפוכות בחברה היהודית ובאירופה בכלל. הוא התחיל להוציא לאור את עיתונו ביידיש בשיא המהפכות של 1848 (אביב העמים), והשבועון מספק עדכונים על אירועים באירופה באותה העת, עם דגש מיוחד על החברה היהודית. חיבורים של משכילים אחרים השפיעו בבירור על כתביו העבריים, כפי שניתן לראות בעיבודו של Die Entdeckung von Amerikaשל יואכים היינריך קאמפע (שנשען רבות על עיבוד מוקדם יותר של מרדכי אהרון גינצבורג), וכמו כן אפשר אולי לזהות בכתביו את ההשפעה של המלחמה בין החסידים למשכילים בגליציה.
למרות מספר הספרים שכתב, לרוב חוקרים של ההשכלה וגם של ספרות עברית ויידיש לא מקדישים לו תשומת לב. חוקרים לא עמדו על חשיבותם של כתביו ומקומם בהתפתחות של ספרות עברית ויידיש מודרנית. כמו כן, תיאוריו של החברה היהודית בגליציה בכלל, ולמברג בפרט, באמצע המאה ה-19 לא נחקרו כלל ויכולים לשפוך אור על שאלות מחקריות חשובות: איך התהפוכות של אביב העמים השפיעו על היהודים, שאלות של דת, שנאת היהודים, תוכניות חינוכיות, שפה, זהות, המאבק בין חסידים למשכילים ורבים אחרים.