הגר"א בגליציה

במחקר זה אבקש לבחון את מורשתו של ר' אליהו בן שלמה זלמן (1720-1797) הידוע בשם 'הגאון מווילנא' או 'הגר"א' (לקמן הגר"א) במדינת גליציה. אשתדל לבדוק את ההתקבלות של דברי הגר"א ויחס החכמים, המשכילים וגם המון העם אליו, בחייו, ומיד לאחר מכן במהלך המאה הי"ט.

 רקע היסטורי 

הגר"א היה מן הדמויות המפורסמות ביותר בהיסטוריה שלנו. הוא מפורסם בשל כמה וכמה סיבות, בין השאר מחמת הידע שלו וכח החידוש שלו בכל תחום ותחום. בנו ותלמידו ר' אברהם העיד על הידע של אביו בהקדמה לחיבורו 'שנות אליהו' על סדר זרעים:

            למד מקרא ומשנה הלכות ואגדות ספרא וספר תלמוד בבלי וירושלמי ותוספתות וכל הברייתות עד שהיה משנתו סדורה בפיו על כל קוץ וקוץ תלי תלים הלכות סדורות על סדר המקרא. ונתן נפשו על כל דקדוק ודקדוק ממאמרי רז"ל... הגיה לסור טעות הדפוס והסופרים שנפלו בספרא וספרי ותוספתות פירקא דר' אליעזר וירוש' תלמוד בבלי וסדר עולם... נפתחו אליו כל שערי בינה להבין ולהשכיל כל בני ישראל דברי הזוהר והתיקונים וס"ד ור"מ וס"י והיכלות וסתרי תורה. מעשה בראשית ומעשה מרכבה...".

מצב המחקר

הגר"א זכה לטיפול במחקר במאמרים שונים ואפילו ספרים שלימים נכתבו עליו וכל אחד עוזר להבין את דמותו מכל מיני בחינות. אמנם כבר העיר ישראל תא שמע בזמנו על חסרון מסויים:

מגבלות אלו העיקו תמיד על מחקר מדעי ענייני בדבר מקומו של הגר"א בעולם הרבני שעל ספה של התקופה המודרנית. את מקומו של מחקר חיוני זה תפס המחקר ההיסטורי הכללי בדבר יחסו של הגר"א אל החסידות, אל הקבלה אל ארץ ישראל ואל רעיונות משיחיים שרווחו בזמנו, ומקומו בסבך חיי החברה המסוכסכים בווילנה של זמנו. והעיקר עדיין חסר מן הספר... כדי להציג את מקומו ואת מעמדו של הגר"א בעולם הרבני... זקוקים אנו לתיאורים מקדימים על... מפעלם הספרותי ותרומתם של גדולי תורה מרכזיים אחרים בתקופה ההיא...".

 תא שמע מזכיר שם בין השאר שלא טיפלו מספיק במחקר באנשים בני זמנו של הגר"א, כמו הפני יהושע, שאגת אריה, נודע ביהודה והקצות החושן. מאז שפרסם תא שמע את דבריו נעשתה התקדמות ועבודה חשובה בעולם המחקר על דרכי הלימוד של אנשים אלה ועל עוד אנשים חשובים מאותה תקופה. אבל עדיין לא נעשתה מספיק עבודה המוקדשת באופן ספציפי לדרך הלימוד של הגר"א ובפרט להשוואה בינו לבין אחרונים אחרים בני זמנו.