מאז ימי הביניים ותחילת התיעוד של הליטורגיה האשכנזית, נודע לפייטנות מקום מרכזי ביותר בתוכה. סידור התפילה האירופי שימר את מסורות הפיוט הארץ ישראליות בקנאות כפי שאף סידור אחר לא עשה, ואף היווה בית להימשכה של היצירה הפעילה שלו.
המאות הי"ז-י"ח היו תקופה של התפתחויות משמעותיות של סידור התפילה באירופה. לקבלת האריז"ל נודעה השפעה מכרעת על נוסח ועל סדרי התפילה של יחידים, ובהמשך גם של קהילות, במרכז אירופה ובמזרחה, תופעה שבאה לידי ביטוי בגל של כתיבות, העתקות והדפסות של סידורי תפילה ב'נוסח האר"י'.
מזרח אירופה במאות הי"ז-י"ח הצמיחה מרכזים גדולים של ספיגה ולימוד תורת הקבלה (דוגמת הקלויז בברודי, ואחרים), וסידורים רבים ב'נוסח האר"י' נכתבו ונדפסו בהן. חלק מסידורים אלה נדפסו בבתי דפוס בלבוב (תקמ"ח), זאלקווא (תקמ"א), קארעץ (תקנ"ד) ואחרים בסוף המאה ה-18.
ברצוני לבחון את היחס של התופעה החדשה לפייטנות. השאלות היותר ספציפיות אותן ארצה לבחון הן: סוגיית השתמרות הפיוטים עצמם בתוך המסגרת של "סידורי האר"י", בתוך ההקשר האשכנזי, כחלק מהותי של נוסח התפילה. כמו כן, וכתוצאה מכך – מהו היחס שמתפתח כלפי הפיוטים: האם תופעת ה"כוונות" 'מתלבשת' גם על פיוטים (או על חלקם)? האם היחס אל הטקסט של התפילה כטקסט 'מכוון' מוחל גם על הפיוט? יש להשוות יחס זה למסורות הקבליות של חסידי אשכזי וליחסם לפיוטים. אילו פיוטים נשארים ואילו לא, והאם יש איזשהי שיטתיות בתהליך הזה? ישנה מסורת מן האר"י (בשער הכוונות) על יחסו לפיוטי הקלירי ועקב כך לנוסח אשכנז ככלל; מה קורה עם המסורת הזו בהמשך?
ראשית יש לבחון מהו מצאי כתבי האר"י שהיה בידי מחברי הסידורים; יש לבדוק אילו כתבים הגיעו למזרח אירופה, באיזו תפוצה ומתי, ומהן המסורות הרלוונטיות לשאלת המחקר שיש בהם.
בשלב השני אתמקד בסידור אר"י מסוים, בדפוס או בכתב יד, מן המאה ה-18, או במספר סידורים המייצגים את התופעה או ענפים שונים שלה, וארכז את כל המקומות בהם יש התייחסות ישירה או עקיפה לפיוטים.
לאחר מכן נדרשת בדיקה של היחס לשאלות מפתח הנוגעות לשילוב הפיוטים בסידור התפילה; השאלה ההלכתית הקדומה בנוגע ל'הפסק', האם ישנן 'כוונות' הנכתבות על הפיוטים, ועל אילו מהם? מהם ההצדקות הניתנות, אם בכלל, להשמטה של פיוטים כנגד המסורת האשכנזית הקדומה והאם זה בא בד בבד עם שינוי הנוסח הכללי שמתחיל להתרחש.
המחקר ייעשה בזיקה למחקרים קיימים בנוגע לתהליכי השינוי וההתפתחות של סידור התפילה ולתולדותם של כתבי האר"י והפצתם באירופה.