אחת מיצירותיה הספרותיות הגדולות של יהדות גליציה במאות הט"ז- י"ח היא ספרות "שמות גיטין". ספרות זו היא ספרות לקסיקלית המתעדת את אופני כתיבת שמות אנשים ונשים במסמכי גירושין ונישואין, את מדרג השמות בין שמות עצם וכינויים ואף את דרכי הגייתם וכתיבתם של שמות ערים ומקומות.
ספרות "שמות גיטין", הנראית ממבט חטוף כרשימות שמיות ודקדוקי הלכה אזוטריים בלבד, חושפת עבודה בלשנית, דקדוקית ומחקרית שנעשתה על ידי גדולי הפוסקים. כותבי ספרי השמות עסקו במחקר אודות מקור השמות ומשמעותם, שמות הכינוי המיוחדים לכל שם, גלגולים שונים ביחסים בין שמות עבריים לשמות לעז ודרכי התעתיק הפונטי של שמות לועזיים.
ספרות "שמות גיטין" עוסקת גם בתיעוד שמות הערים בגליציה ומתארת דיונים ערים המשקפים את היחס לקביעת השלטונות בסוגיות אלה, לדרכי ההגייה בשפת המקומיים וליחסים אמביוולנטיים כלפי שמות נוצריים ושפתם.
עבודת המחקר שבה אתמקד היא חשיפתה של ספרות זו, תיאור מקורותיה והשתלשלותה, מיקומה בתוך מרחבי השיח של תרבות דפוס, כתבי יד וספרות מקצועית והבנת יחסי יהודים-נוכרים הניבטים מתוך ספרות זו.
תקוותי שעבודה זו תפתח בפני עולם המחקר דלת לספרות הלכתית ייחודית הכוללת זיכרון, תיעוד והיסטוריה חיה של שמות אנשים ונשים יהודיים ושמות מקומותיהם במרחבי גליציה ובוקובינה ותתרום תרומה של ממש להבנת היצירה היהודית המקיפה.